▶

פרשת מצורע: מביוגרפיה לביולוגיה

הרב יעקב נגן

עותניאל

תיאור

מסיפורה של מרים, אשר לקתה בצרעת כאשר דיברה סרה במשה (במדבר יב א, י), המדרש לומד שמחלת הצרעת היא עונש על חטא לשון הרע (תנחומא, פרשת מצורע סימן ו'). המדרש דורש 'מצורע – מוציא רע' (ויקרא רבה פרשה טז), כלומר אדם המדבר רעות על הזולת. ידידי יהושע הופמן מציין על בסיס פירוש ה'כלי יקר', שאפשר לראות במשפט 'המוציא רע' לא רק את תיאור החטא אלא גם את העונש שלו. כלומר מי שמדבר רע על אחרים הוא קודם כל אדם שרואה רע באחרים. וזה כבר מעיד עליו שבו עצמו קיים איזה רוע. הצרעת חושפת את כיעורו ברבים. הופמן מביא עוד פירוש, ש'המוציא רע' מרמז על התיקון, כלומר שטקס ההיטהרות של המצורע מאפשר לו להוציא את הרוע שבנפשו ולהשתחרר ממנו.[1]